איך עושים קידוש בליל שבת? מדריך שלב אחר שלב
קידוש בליל שבת עושים על כוס יין או מיץ ענבים, בתחילת הסעודה. אומרים את פסוקי ״ויכולו״, מברכים ״בורא פרי הגפן״ ואחר כך את ברכת הקידוש שמסתיימת ב״מקדש השבת״, ושותים מהיין. לפני הקידוש מכסים את החלות.
מה זה קידוש
קידוש הוא ברכה שבה מכריזים על קדושת השבת. הוא נאמר בתחילת סעודת ליל שבת, על כוס יין.
בקידוש מזכירים שני רעיונות: השבת כזכר לבריאת העולם, שבה ה׳ שבת ביום השביעי, והשבת כזכר ליציאת מצרים. זו דרך לפתוח את הסעודה בתחושה שזה ערב מיוחד.
הקידוש נאמר בשבת פעמיים. בליל שבת זה הקידוש המרכזי, עם הברכה המלאה. בשבת בבוקר יש קידוש קצר יותר לפני הסעודה. המדריך הזה מתמקד בקידוש של ליל שבת.
מה צריך להכין
את החלות מניחים על השולחן ומכסים לפני הקידוש. רבים נוהגים לכסות גם מלמטה, עם מגש או מפה.
- כוס יין או מיץ ענבים
- גביע או כוס שמכילה רביעית לפחות, שלפי השיטות השונות היא בערך 86 עד 150 מ״ל
- שתי חלות שלמות, לחם משנה
- מפה או כיסוי לחלות
- סידור או דף עם נוסח הקידוש
סדר הקידוש, שלב אחר שלב
זה הסדר המקובל ברוב הבתים, עם הבדלים קטנים בין עדות:
אם אתם לא בטוחים בנוסח, אין בעיה לקרוא מתוך סידור או מדף מודפס. רוב המקדשים קוראים מהכתב גם אחרי שנים. העיקר לומר את המילים בבירור, כדי שכל המסובים ישמעו ויענו אמן.
- ממלאים את הכוס עד הסוף
- מחזיקים את הכוס ביד, יש בעמידה ויש בישיבה
- אומרים את פסוקי ״ויכולו״ על סיום בריאת העולם
- מברכים ״בורא פרי הגפן״
- אומרים את ברכת הקידוש, שמסתיימת ב״ברוך אתה ה׳, מקדש השבת״
- המשתתפים עונים ״אמן״
- המקדש שותה מהיין, לפחות רוב רביעית
- מחלקים מהיין לשאר המסובים
למה מכסים את החלות
בדרך כלל הברכה על הלחם קודמת לברכה על היין. בקידוש מקדימים את היין. יש הסבר יפה למנהג: מכסים את החלות כדי שלא ״יתביישו״ שהיין קודם להן.
יש גם הסבר שהכיסוי מזכיר את המן במדבר, שירד מכוסה בשכבת טל מלמעלה ומלמטה.
הכיסוי עצמו יכול להיות כל מפה נקייה. בבתים רבים יש כיסוי חלה מיוחד, רקום או מעוטר, שעובר במשפחה מדור לדור. זה פריט פשוט שמוסיף הרבה לאווירה.
מי עושה קידוש ומי יוצא בו
בדרך כלל אחד המשתתפים אומר את הקידוש, ושאר המסובים מקשיבים ועונים אמן. כך כולם יוצאים ידי חובה. לפי ההלכה המקובלת, נשים מחויבות בקידוש כמו גברים, ואישה יכולה לעשות קידוש בעצמה.
חשוב שהקידוש ייעשה במקום שבו אוכלים את הסעודה. לכן מקדשים ליד השולחן, ומיד אחרי זה נוטלים ידיים ומברכים על החלות.
בבתים רבים כל גבר מקדש לעצמו על כוס משלו, ובבתים אחרים רק אחד מקדש בשם כולם. בקהילות מסוימות נוהגים שהמסובים שותים מאותו גביע, ובאחרות מוזגים לכל אחד לכוס אישית. אלה מנהגים שונים, וכולם מקובלים.
אחרי הקידוש
אחרי הקידוש הולכים ליטול ידיים, מברכים ״על נטילת ידיים״ ונוהגים לא לדבר עד הברכה על הלחם. אחר כך מסירים את הכיסוי, מברכים ״המוציא לחם מן הארץ״ על שתי החלות, ומתחילים את הסעודה.
מי שאין לו יין או מיץ ענבים יכול לפי חלק מהמנהגים לקדש על החלות עצמן. בשאלות כאלה כדאי להתייעץ עם רב.
שאלות נפוצות
אפשר לעשות קידוש על מיץ ענבים?
כן. מיץ ענבים נחשב לפרי הגפן, ומברכים עליו ״בורא פרי הגפן״. זו אפשרות נפוצה מאוד, גם לילדים.
עושים קידוש בעמידה או בישיבה?
תלוי במנהג. יש שעומדים בכל הקידוש, יש שעומדים רק ב״ויכולו״ ויושבים בברכות, ויש שיושבים כל הזמן.
כמה יין צריך לשתות בקידוש?
המקדש נוהג לשתות לפחות רוב רביעית. השיעור המדויק תלוי בשיטה, ולכן כדאי לשאול רב.
אפשר לעשות קידוש בלי לאכול אחריו?
לפי ההלכה המקובלת, עושים קידוש במקום הסעודה, ולכן אוכלים אחריו. בליל שבת זו בדרך כלל סעודה עם חלה.