מעגל החיים

פדיון הבן: מה זה, מתי עושים ומי חייב בפדיון

עודכן: 17.10.2026
בקצרה

פדיון הבן הוא טקס שבו אב פודה את בנו הבכור מידי כהן תמורת חמישה מטבעות כסף. הטקס נערך ביום ה-31 ללידה, ואם יום זה חל בשבת או בחג הוא נדחה ליום שאחריו. הוא נוהג רק כשהתינוק הוא הבכור של אמו, נולד בלידה רגילה, ואף אחד מההורים אינו ממשפחת כהנים או לוויים.

מה המשמעות של פדיון הבן

לפי התורה, הבכורות בישראל קדושים, ובמקור הם היו אמורים לשרת בעבודת הקודש. לאחר חטא העגל עבר התפקיד לשבט לוי ולכהנים, והבכורות נדרשים ״להיפדות״ מן הכהן. הפדיון נעשה בתשלום סמלי של חמישה שקלי כסף, כפי שנאמר בספר במדבר.

הטקס נדיר יחסית, משום שתנאים רבים צריכים להתקיים כדי שיחול. לכן רבים משתתפים בפדיון הבן פעמים ספורות בחייהם, ונהוג לראות בהזמנה אליו כבוד מיוחד.

מי חייב בפדיון הבן

החובה חלה רק כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים. אם אחד מהם חסר, בדרך כלל אין פדיון, אך במקרים מורכבים חשוב להתייעץ עם רב:

  • התינוק הוא בן זכר, והוא הלידה הראשונה של אמו
  • הלידה הייתה לידה רגילה ולא בניתוח קיסרי
  • לא קדמו ללידה הפלה או לידה מוקדמת בשלב מתקדם, דבר שעשוי לפטור ודורש בירור
  • האב אינו כהן או לוי
  • האם אינה בת לכהן או ללוי

מתי עורכים את הטקס

הפדיון נערך לאחר שעברו שלושים ימים מלאים מהלידה, כלומר ביום ה-31. את הימים סופרים כמו ביום העברי, משקיעה לשקיעה. מאחר שמדובר בפעולה של העברת כסף, אין עורכים את הטקס בשבת או ביום טוב, ואם היום ה-31 חל בהם, הפדיון נדחה למוצאי השבת או החג או ליום שלאחריהם.

יש הנוהגים לערוך את הטקס ביום ובסמוך לסעודה, ויש שמקיימים אותו בערב. בחול המועד יש דעות שונות, ולכן כדאי לברר מראש.

איך מתנהל טקס פדיון הבן

בטקס משתתפים האב, התינוק, כהן ובני המשפחה והאורחים. בקהילות רבות נוהגים להביא את התינוק על מגש כסף, מקושט בתכשיטים של נשות המשפחה, כביטוי לחשיבות המעמד.

הכהן פותח בשיחה קצרה וקבועה עם האב, שבה הוא שואל אותו בארמית או בעברית אם הוא מעדיף להשאיר את הבן אצל הכהן או לפדות אותו בחמישה סלעים. האב משיב שהוא רוצה לפדות את בנו, מברך ברכה על מצוות פדיון הבן וברכת ״שהחיינו״, ומוסר לכהן את המטבעות. הכהן מניח את המטבעות מעל ראש התינוק, אומר כמה משפטים שמסמלים את הפדיון ומברך את התינוק בברכת כהנים. לאחר מכן נערכת סעודת מצווה.

חמשת מטבעות הכסף

חמשת השקלים שבתורה הם שקלי כסף, ולכן הפדיון נעשה במטבעות כסף טהור או בחפץ כסף בשווי המתאים. ישנן דעות שונות לגבי המשקל הנדרש, וההערכות נעות בדרך כלל בין כמאה לכמאה ועשרים גרם כסף בסך הכול.

בישראל ניתן לרכוש ערכות של חמישה מטבעות כסף שהונפקו במיוחד למטרה זו, ולעיתים הכהן עצמו מביא מטבעות ומשאיל אותם לאב, אשר רוכש אותם ממנו לפני הטקס. נהוג שהכהן רשאי להחזיר את המטבעות במתנה למשפחה, ויש כהנים שתורמים את הסכום לצדקה.

מה קורה אם לא נעשה פדיון

אם האב לא פדה את בנו, למשל משום שלא ידע על המצווה, הבן יכול לפדות את עצמו כשהוא מתבגר. יש מבוגרים שמגלים בשלב מאוחר בחייהם שהיו חייבים בפדיון, ועורכים את הטקס בעצמם בליווי כהן.

בשל המורכבות ההלכתית ומספר התנאים, מומלץ מאוד לפנות לרב לפני הטקס, לברר את הזכאות, את סוג המטבעות ואת התאריך המדויק.

שאלות נפוצות

האם עושים פדיון הבן לתינוק שנולד בניתוח קיסרי?

לא. תינוק שנולד בניתוח קיסרי אינו חייב בפדיון, וגם אח שנולד אחריו אינו נחשב לבכור לעניין זה. במקרים כאלה כדאי לאשר את הפרטים מול רב.

מה קורה אם היום ה-31 חל בשבת?

אין עורכים פדיון הבן בשבת או ביום טוב. הטקס נדחה למוצאי השבת או ליום שלאחריה.

האם צריך כהן מיוחד לטקס?

הכהן צריך להיות כהן מיוחס לפי המסורת המשפחתית. אין צורך בתואר רבני, ורבים פונים לכהן מוכר בקהילה או בבית הכנסת.

אם הבת הבכורה נולדה קודם, האם הבן הבא חייב בפדיון?

לא. הפדיון חל רק על בן שהוא הלידה הראשונה של אמו. אם קדמה לו בת, אין פדיון בכלל במשפחה זו.

עוד מדריכים