איך עובד הלוח העברי? ירחי, שמשי ומחזור של 19 שנה

לוח ירחי-שמשי: שני שעונים שעובדים יחד

רוב לוחות השנה בעולם בנויים על שעון אחד. הלוח הגרגוריאני (הלועזי) הוא לוח שמשי: הוא עוקב אחרי סיבוב כדור הארץ סביב השמש, ולכן העונות נשארות במקומן, אבל החודשים שלו לא קשורים לירח. הלוח המוסלמי הוא לוח ירחי טהור: החודשים לפי הירח, ולכן החגים שלו נודדים בין העונות.

הלוח העברי משלב את שני השעונים. החודש נקבע לפי הירח, והשנה נשמרת צמודה לשמש. הסיבה דתית ומעשית גם יחד: בתורה נאמר שפסח יחול ב״חודש האביב״, וחגים כמו סוכות ושבועות קשורים לעונות החקלאיות בארץ ישראל. בלי התאמה לשמש, פסח היה זז כל שנה ובסוף מגיע לחורף.

חודש עברי: 29 או 30 יום

המחזור הממוצע של הירח, ממולד למולד, הוא קצת יותר מ-29 וחצי ימים. מאחר שחודש לא יכול להכיל חצי יום, החודשים העבריים הם באורך 29 יום (חודש ״חסר״) או 30 יום (חודש ״מלא״). חלק מהחודשים קבועים באורכם, ושני חודשים – חשוון וכסלו – משתנים משנה לשנה כדי שהשנה כולה תסתדר.

ראש חודש הוא היום הראשון של החודש. כשהחודש הקודם היה בן 30 יום, ראש חודש נמשך יומיים: היום ה-30 של החודש הקודם והיום הראשון של החודש החדש.

• חודשי השנה העברית: תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול.
• בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר: אדר א׳ ואדר ב׳.
• השנה מתחילה למניין השנים בתשרי (ראש השנה), אבל בתורה ניסן נקרא ״ראשון לחודשי השנה״.

הפער של 11 יום והפתרון: מחזור 19 שנה

שנים עשר חודשים ירחיים מצטרפים לכ-354 יום, בעוד שנת השמש ארוכה בכ-11 יום. אם לא מתקנים את הפער, החגים מקדימים בכ-11 יום כל שנה. התיקון הוא הוספת חודש שלם – אדר ב׳ – בערך אחת לשלוש שנים.

כדי שהתיקון יהיה מדויק משתמשים במחזור של 19 שנה, שנקרא גם ״מחזור קטן״. במחזור הזה יש 7 שנים מעוברות: השנים ה-3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19. אחרי 19 שנה הירח והשמש חוזרים כמעט בדיוק לאותו מצב יחסי, וכך הלוח נשאר מסונכרן לאורך מאות שנים.

כמה ימים יש בשנה עברית?

שנה פשוטה (רגילה) יכולה להיות בת 353, 354 או 355 ימים, ושנה מעוברת בת 383, 384 או 385 ימים. ההבדלים נובעים מאורכם המשתנה של חשוון וכסלו.

הסיבה לגמישות היא כללים שנקראים ״דחיות״. אחד המוכרים שבהם קובע שראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי. כך, למשל, נמנע מצב שבו יום כיפור צמוד לשבת, או שהושענא רבה יחול בשבת. כדי לעמוד בכללים, מאריכים או מקצרים את חשוון וכסלו ביום.

מקדש הירח ללוח מחושב

בתקופת בית המקדש ואחריו, קביעת ראש החודש נעשתה על פי עדים שראו את הירח החדש, והסנהדרין הכריזה על החודש וגם החליטה מתי לעבר שנה. לפי המסורת, במאה הרביעית לספירה קבע הלל הנשיא (הלל השני) לוח מחושב וקבוע, כדי שעם ישראל בכל התפוצות יוכל לחגוג באותו זמן גם בלי סנהדרין. בלוח הזה משתמשים עד היום.

עוד מאפיין חשוב: היום העברי מתחיל בערב ולא בחצות. לכן שבת וחגים נכנסים עם השקיעה, ותאריך עברי של מי שנולד בלילה עשוי להיות שונה ממה שנדמה.

איך לבדוק תאריך עברי בקלות

מניין השנים העברי נספר מבריאת העולם לפי המסורת, ולכן השנים מספרן גבוה מאוד ונכתבות באותיות, למשל תשפ״ז. כדי לדעת איזה תאריך עברי מתאים ליום לועזי מסוים, או להפך, אפשר להשתמש בממיר התאריכים באתר. לתכנון שנה שלמה אפשר להוריד את לוח השנה, שמציג חגים, ראשי חודשים ופרשות השבוע.