שנה מעוברת: מה זה ולמה מוסיפים אדר ב׳

מה זה שנה מעוברת?

בשנה עברית רגילה יש 12 חודשים, ובשנה מעוברת יש 13. החודש הנוסף הוא אדר: במקום אדר אחד יש אדר א׳ ואדר ב׳, שכל אחד מהם הוא חודש שלם עם ראש חודש משלו. המילה ״עיבור״ באה מאותו שורש של הריון – השנה ״מתעברת״ וגדלה בחודש.

שנה פשוטה נמשכת 353 עד 355 ימים, ושנה מעוברת 383 עד 385 ימים. לכן בשנה מעוברת החגים של האביב והקיץ, החל מפסח, מגיעים מאוחר יחסית בלוח הלועזי.

למה צריך לעבר את השנה?

12 חודשי ירח הם כ-354 יום, בעוד שנת השמש ארוכה בכ-11 יום. בלי תיקון, כל שנה החגים היו מקדימים, ואחרי כמה שנים פסח היה נופל בחורף. התורה מצווה שפסח יחול ב״חודש האביב״, ולכן מוסיפים חודש בערך פעם בשלוש שנים.

בעבר, בית הדין הגדול (הסנהדרין) החליט מתי לעבר שנה, תוך התחשבות במצב התבואה, בעונה ובצרכים נוספים. היום התאריכים קבועים מראש לפי הלוח המחושב.

מתי יש שנה מעוברת?

הלוח העברי בנוי ממחזורים של 19 שנה. בכל מחזור, השנים ה-3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19 הן שנים מעוברות. כדי לבדוק אם שנה מסוימת מעוברת, אפשר לחלק את מספר השנה העברית ב-19 ולבדוק את השארית, או פשוט להיעזר בלוח השנה ובממיר התאריכים באתר.

• שנה מעוברת: 13 חודשים, 383–385 ימים.
• שנה פשוטה: 12 חודשים, 353–355 ימים.
• 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנה.

מתי חוגגים פורים בשנה מעוברת?

בשנה מעוברת חוגגים את פורים ב-14 באדר ב׳ (ובערים מוקפות חומה, כמו ירושלים, שושן פורים ב-15 באדר ב׳). כך פורים נשאר סמוך לפסח, כמו בשנה רגילה. גם ארבע הפרשיות – שקלים, זכור, פרה והחודש – נקראות סביב אדר ב׳.

ב-14 באדר א׳ חל ״פורים קטן״. זה לא חג במובן המלא: אין מגילה ואין משלוח מנות, אבל נהוג לא לומר תחנון ויש שמרבים מעט בסעודה ובשמחה.

מה משתנה בשנה מעוברת מבחינה מעשית?

ההשפעה הבולטת היא על התאריכים הלועזיים של החגים. בשנה שאחרי עיבור, החגים חלים מוקדם יחסית בלוח הלועזי, ובשנה המעוברת עצמה, החל מפסח, הם מגיעים מאוחר יותר. לכן מי שמתכנן חופשה, אירוע משפחתי או לוח לימודים, כדאי שיבדוק את התאריכים בכל שנה מחדש.

שינוי נוסף הוא במספר השבתות בשנה. בשנה מעוברת יש יותר שבתות, ולכן מחברים פחות פרשות שבוע, ופרשות כמו תזריע ומצורע נקראות בדרך כלל בנפרד.

כדאי לדעת שגם בלוח הלועזי יש שנה ״מעוברת״, אבל שם מוסיפים יום אחד בלבד – 29 בפברואר – כדי לתקן פער של כרבע יום בשנה. בלוח העברי הפער גדול יותר, ולכן מוסיפים חודש שלם.

יום הולדת, בר מצווה ויארצייט באדר

שאלה נפוצה היא מה עושים כשמישהו נולד או נפטר באדר. התשובה תלויה בסוג השנה ובמנהג הקהילה. לגבי בר מצווה ובת מצווה, הנוהג הרווח הוא שמי שנולד באדר של שנה רגילה ומגיע לגיל מצוות בשנה מעוברת, חוגג באדר ב׳, ומי שנולד באדר א׳ או ב׳ חוגג באדר המתאים לו כשהשנה מעוברת.

לגבי יארצייט של מי שנפטר באדר בשנה רגילה, המנהגים חלוקים: יש שמציינים באדר א׳, יש שבאדר ב׳ ויש שבשניהם. מומלץ לברר עם רב הקהילה. מחשבון האזכרה ומחשבון פרשת בר מצווה באתר מציגים את התאריך לפי הנוהג המקובל, ואפשר לבדוק בהם את התאריכים מראש.