בין המצרים ותשעת הימים: מה נוהגים ומה נמנעים
בין המצרים, או ״שלושת השבועות״, הם הימים שבין צום י״ז בתמוז לתשעה באב, תקופת אבל על חורבן בית המקדש. בתקופה זו נוהגים להימנע מחתונות ומשמחות גדולות, ומראש חודש אב מתחילים ״תשעת הימים״, שבהם מנהגי האבלות מתחזקים.
מה זה בין המצרים?
הביטוי ״בין המצרים״ לקוח ממגילת איכה, ומשמעותו ״בין המצוקות״. הכוונה לשלושה שבועות שבין שני ימי צום: י״ז בתמוז, היום שבו לפי המסורת נפרצו חומות ירושלים, ותשעה באב, היום שבו נחרבו בית המקדש הראשון והשני. לאורך הדורות נקשרו לתאריכים אלה גם אסונות נוספים בתולדות עם ישראל.
זו התקופה העצובה ביותר בלוח העברי. המנהגים בה נבנים בהדרגה: מתחילים במנהגים קלים יחסית, ומתקרבים לתשעה באב עם מנהגים מחמירים יותר. החל מראש חודש אב נאמר ש״ממעטים בשמחה״.
המנהגים בשלושת השבועות
המנהגים משתנים מאוד בין קהילות, ובעיקר בין אשכנזים לספרדים. לכן מה שמופיע כאן הוא תיאור כללי של הנהוג, ולא פסיקה:
- לא עורכים חתונות, לפי רוב המנהגים, בכל שלושת השבועות.
- אשכנזים נוהגים בדרך כלל לא להסתפר ולא להתגלח כל התקופה; ספרדים רבים נוהגים כך רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
- נמנעים משמיעת מוזיקה בקהילות רבות.
- נמנעים מברכת ״שהחיינו״ על פרי חדש או בגד חדש, ולכן לא קונים בגדים חדשים משמעותיים.
- בשבתות קוראים שלוש הפטרות של פורענות, שעוסקות בחורבן ובתוכחה.
תשעת הימים: מראש חודש אב
תשעת הימים מתחילים בראש חודש אב ומסתיימים בתשעה באב. בימים אלה נוהגים במנהגים נוספים. המוכר שבהם הוא הימנעות מאכילת בשר ומשתיית יין, למעט בשבת ובסעודת מצווה, כמו ברית מילה או סיום מסכת. בקהילות רבות נוהגים גם להימנע מכביסה ומלבישת בגדים מכובסים, מרחצה להנאה, משיפוצים ומקניות של דברי שמחה.
גם כאן יש הבדלים: חלק מהקהילות הספרדיות מקיימות חלק מהמנהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב. השבת שלפני תשעה באב נקראת ״שבת חזון״, על שם ההפטרה מספר ישעיהו.
תכנון אירועים בתקופה זו
בגלל המנהגים, רבים נמנעים מלתכנן חתונות, מסיבות וחנוכות בית בשלושת השבועות. מי שמתכנן אירוע בקיץ צריך לבדוק מראש את תאריכי י״ז בתמוז ותשעה באב, שמשתנים בלוח הלועזי משנה לשנה. בלוח השנה להורדה ובממיר התאריכים באתר אפשר לראות את טווח הימים בכל שנה. אירועים כמו ברית מילה או פדיון הבן, שזמנם קבוע, נערכים כרגיל, לעיתים בצורה צנועה יותר.
תשעה באב: יום הצום
תשעה באב הוא צום מלא, משקיעה עד צאת הכוכבים, כמו יום כיפור. נמנעים בו מאכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות. בערב קוראים בבית הכנסת את מגילת איכה, ובבוקר אומרים קינות. נוהגים לשבת על הארץ או על כיסא נמוך עד חצות היום, ולא מברכים זה את זה לשלום.
כשתשעה באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, וכך גם צום י״ז בתמוז. נשים בהריון ומניקות, חולים ומי שמצבם הבריאותי מחייב זאת צריכים להתייעץ עם רב ורופא לגבי הצום. את שעות כניסת הצום ויציאתו בעיר שלכם אפשר לבדוק בעמוד זמני היום באתר.
אחרי האבל: ט״ו באב ושבע דנחמתא
אחרי תשעה באב מתחלפת האווירה. השבת הבאה נקראת ״שבת נחמו״, ובשבע השבתות שעד ראש השנה קוראים הפטרות של נחמה. כמה ימים אחר כך חל ט״ו באב, שבמסורת נחשב ליום שמחה גדול, ובישראל הפך ליום האהבה. ברוב הקהילות חוזרים לשגרה ביום שאחרי תשעה באב, ויש הנוהגים בחלק ממנהגי האבל עד חצות היום של י׳ באב.
שאלות נפוצות
מתי מתחילים בין המצרים?
בצום י״ז בתמוז, ונמשכים עד תשעה באב – בערך שלושה שבועות.
מה ההבדל בין בין המצרים לתשעת הימים?
בין המצרים הם כל שלושת השבועות. תשעת הימים הם החלק האחרון, מראש חודש אב, שבו המנהגים מתחזקים, כמו הימנעות מבשר ויין.
האם מותר להתחתן בבין המצרים?
לפי רוב המנהגים לא עורכים חתונות בתקופה זו. יש הבדלים בין קהילות, ולכן כדאי להתייעץ עם רב.
מה קורה כשתשעה באב חל בשבת?
הצום נדחה ליום ראשון, כי בשבת לא מתענים (למעט ביום כיפור).