חגים

סדר ליל הסדר: 15 הסימנים מקדש ועד נרצה בהסבר פשוט

עודכן: 17.10.2026
בקצרה

ליל הסדר מתנהל לפי 15 סימנים קבועים: קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה. הסימנים הם מעין תוכן עניינים של הערב, ובמהלכם שותים ארבע כוסות יין, אוכלים מצה ומרור ומספרים את סיפור יציאת מצרים.

מה הם סימני הסדר

סימני הסדר הם רשימה של 15 מילים קצרות שמסכמות את כל שלבי הערב לפי הסדר. הרשימה מופיעה בתחילת כל הגדה, ונהוג בקהילות רבות לשיר אותה. המילה ״סדר״ עצמה מבטאת את הרעיון: הערב בנוי בסדר קבוע, וכל שלב מוביל לשלב הבא.

במהלך הערב שותים ארבע כוסות יין או מיץ ענבים, ונוהגים לשתות בהסבה, כלומר בהטיה לצד שמאל, כדרך בני חורין. בארץ ישראל עורכים סדר אחד, ובחוץ לארץ נהוג לערוך שני לילות סדר.

לפני תחילת הסדר מכינים את קערת הסדר. מניחים בה שלוש מצות מכוסות, ומעליהן או לצדן את הזרוע (לרוב כנף או עצם צלויה), ביצה קשה או צלויה, מרור, חרוסת, כרפס, ויש המוסיפים חזרת לכורך. סידור הקערה משתנה לפי המנהג, ובהגדות רבות מופיע שרטוט שלה. כדאי גם להכין מראש מי מלח, כוס לכל משתתף ויין או מיץ ענבים בכמות מספקת לארבע הכוסות, כדי שלא יהיה צורך לקום באמצע הערב.

קדש, ורחץ, כרפס, יחץ

הארבעה הראשונים פותחים את הערב:

  • קדש – אומרים קידוש על הכוס הראשונה ושותים בהסבה
  • ורחץ – נוטלים ידיים, בדרך כלל בלי ברכה
  • כרפס – טובלים ירק, כמו תפוח אדמה, סלרי או פטרוזיליה, במי מלח או בחומץ, ומברכים ״בורא פרי האדמה״
  • יחץ – בוצעים את המצה האמצעית מתוך שלוש המצות; החלק הגדול נשמר לאפיקומן והקטן חוזר לקערה

מגיד: לב הערב

מגיד הוא החלק הארוך והמרכזי, שבו מספרים את סיפור יציאת מצרים. הוא נפתח ב״הא לחמא עניא״, ממשיך עם ״מה נשתנה״ שהילדים שואלים, ומשם עובר ל״עבדים היינו״, לסיפור ארבעת הבנים, לעשר המכות ולשיר ״דיינו״.

המטרה של מגיד היא לא רק לקרוא טקסט, אלא לספר ולשוחח, במיוחד עם הילדים. משפחות רבות מוסיפות שאלות, משחקים והסברים כדי שכולם ישתתפו. בסוף מגיד מברכים ״גאל ישראל״ ושותים את הכוס השנייה.

רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך

אחרי מגיד מגיעים לאכילת המצוות:

  • רחצה – נטילת ידיים, הפעם עם ברכת ״על נטילת ידיים״
  • מוציא – מברכים ״המוציא לחם מן הארץ״ על המצות
  • מצה – מברכים ״על אכילת מצה״ ואוכלים מצה בהסבה
  • מרור – אוכלים ירק מר, כמו חסה או חזרת, טבול בחרוסת, לזכר מרירות השעבוד
  • כורך – כורכים מצה ומרור יחד, כמו שעשה הלל הזקן בזמן בית המקדש, ואומרים ״זכר למקדש כהלל״

שולחן עורך, צפון, ברך

שולחן עורך הוא סעודת החג עצמה. בקהילות רבות פותחים אותה בביצה קשה טבולה במי מלח. זה הזמן למאכלי החג המשפחתיים, ובאתר ״שבת בעיר״ יש מתכונים לפסח שאפשר להיעזר בהם.

צפון – בסוף הסעודה אוכלים את האפיקומן, אותו חלק מצה שהוסתר ביחץ. במשפחות רבות הילדים ״גונבים״ אותו ומקבלים מתנה תמורת ההחזרה. אחרי האפיקומן נהוג לא לאכול דבר נוסף, כדי שטעם המצה יישאר.

ברך – אומרים ברכת המזון ושותים את הכוס השלישית. אחר כך מוזגים את ״כוס של אליהו״ ופותחים את הדלת.

הלל ונרצה: סיום הערב

בהלל אומרים מזמורי שבח והודיה, ושותים את הכוס הרביעית. נרצה הוא סיום הסדר: אומרים ״חסל סידור פסח כהלכתו״ ומאחלים ״לשנה הבאה בירושלים״. אחר כך שרים שירים מוכרים כמו ״אחד מי יודע״ ו״חד גדיא״, ויש מנהגים שונים לגבי הפיוטים שאומרים.

הנוסחים משתנים מעט בין הגדות של עדות שונות, אבל 15 הסימנים משותפים לכולם. את זמני כניסת החג בכל עיר אפשר למצוא באתר.

שאלות נפוצות

מה סדר 15 הסימנים של ליל הסדר?

קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.

מתי שותים את ארבע הכוסות?

הראשונה בקידוש, השנייה בסוף מגיד, השלישית אחרי ברכת המזון והרביעית בסוף ההלל.

מה ההבדל בין ורחץ לרחצה?

בשניהם נוטלים ידיים, אבל בוורחץ לפני הכרפס נוהגים לא לברך, וברחצה לפני אכילת המצה מברכים ״על נטילת ידיים״.

מה זה אפיקומן?

החלק הגדול של המצה האמצעית שנשמר ביחץ, ואוכלים אותו בסוף הסעודה בשלב צפון.

עוד מדריכים