חגים

סדר ט״ו בשבט: שבעת המינים, ארבע הכוסות ואיך עורכים

עודכן: 17.10.2026
בקצרה

סדר ט״ו בשבט הוא מנהג שהתחיל אצל המקובלים, ובו אוכלים פירות ובעיקר את שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. נהוג לשתות ארבע כוסות יין שעוברות בהדרגה מלבן לאדום, ולברך על הפירות את הברכות המתאימות.

מה זה ט״ו בשבט

ט״ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. במשנה נאמר שבחודש שבט מתחילה שנה חדשה לעצים, לפי בית הלל בט״ו בו. לתאריך יש משמעות הלכתית בדיני מעשרות וערלה, כי ממנו מחשבים את שנת הגידול של הפירות.

במשך הדורות הפך היום לחג של הארץ ושל הטבע. בישראל הוא קשור גם לנטיעות, ובבתי ספר וגני ילדים נוהגים לטעת עצים ולאכול פירות יבשים.

בשנים מסוימות ט״ו בשבט חל בשבת, ואז רבים עורכים את הסדר בליל שבת או בסעודה שלישית, לצד ארוחת השבת.

שבעת המינים

שבעת המינים מופיעים בספר דברים כפירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל: ״ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש״. ה״דבש״ בפסוק מתפרש כדבש תמרים.

  • חיטה – אפשר להגיש לחם, עוגה או פתיתים
  • שעורה – גריסים, לחם שעורה או עוגיות
  • גפן – ענבים, צימוקים, יין או מיץ ענבים
  • תאנה – טרייה או מיובשת
  • רימון – גרגרים או מיץ
  • זית – זיתים כבושים או שמן זית
  • תמר – תמרים או סילאן

מקור הסדר

סדר ט״ו בשבט נוסד בידי המקובלים בצפת ובקהילות שהושפעו מהם, ובמאה ה־17 או ה־18 התפרסם ספר בשם ״פרי עץ הדר״, שבו מתואר סדר מלא של פירות, פסוקים ותפילות. מאז אומץ הסדר בקהילות רבות, בעיקר בעדות המזרח.

בעת החדשה, בישראל, קיבל הסדר גם צורה חילונית ותרבותית, עם שירים, קטעי קריאה על הטבע והארץ ואכילת פירות משותפת.

ארבע הכוסות והפירות

בסדר המסורתי שותים ארבע כוסות, שמסמלות את מעבר הטבע מהחורף לאביב:

  • כוס ראשונה – יין לבן
  • כוס שנייה – יין לבן עם מעט אדום
  • כוס שלישית – חצי לבן וחצי אדום
  • כוס רביעית – רובה אדום עם מעט לבן

שלוש קבוצות של פירות

בסדר נוהגים לחלק את הפירות לשלוש קבוצות, שלכל אחת יש משמעות סמלית:

פירות עם קליפה שאינה נאכלת, כמו אגוזים, שקדים ורימונים; פירות שתוכם נאכל אבל יש בהם גלעין שאינו נאכל, כמו זיתים, תמרים ושזיפים; ופירות שנאכלים כולם, כמו תאנים וענבים. המקובלים ראו בכך שלבים של התקרבות מהחיצוני אל הפנימי.

ברכות ועריכת הסדר בבית

על פירות העץ מברכים ״בורא פרי העץ״, על מאכלים מחיטה או שעורה – לרוב ״בורא מיני מזונות״, על יין ומיץ ענבים ״בורא פרי הגפן״, ועל פרי חדש שלא אכלו בעונה – ״שהחיינו״. יש כללים לגבי סדר הברכות, למשל הקדמת פרי משבעת המינים, ואפשר להיעזר בסידור או לשאול רב.

כדי לערוך סדר משפחתי לא צריך הרבה: שולחן עם קערות פירות, ארבע כוסות, ודף עם פסוקים, שירים או סיפורים. ילדים יכולים להציג כל פרי ולהסביר עליו. באתר ״שבת בעיר״ תמצאו גם מתכונים עם פירות יבשים ושבעת המינים.

אפשר גם לשלב בסדר נושאים של שמירה על הסביבה, חקלאות בארץ ישראל וסיפורי נטיעה, כך שהערב יתאים לכל המשפחה, לדתיים ולחילונים כאחד. ט״ו בשבט אינו יום טוב, ולכן אין בו איסורי מלאכה, ורבים מקיימים את הסדר בערב או ביום עצמו.

שאלות נפוצות

מה הם שבעת המינים?

חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר – הפירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל בספר דברים.

מי המציא את סדר ט״ו בשבט?

הסדר נוסד אצל המקובלים, והתפרסם בספר ״פרי עץ הדר״. מאז אומץ בקהילות רבות ובישראל גם בצורה תרבותית.

איזו ברכה מברכים על פירות בט״ו בשבט?

על פירות העץ ״בורא פרי העץ״, על יין ״בורא פרי הגפן״, ועל פרי חדש בעונה ״שהחיינו״.

למה ט״ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות?

כי ממנו מחשבים את שנת הגידול של העצים לעניין מעשרות וערלה, לפי המשנה ובית הלל.

עוד מדריכים